הגנה על חשבון הפייסבוק. חלק 2

אחרי שגנבי צ’יפים מאוד מאוד לא נחמדים החליטו לגנוב לי את כל הצ’יפים – הם החליטו גם לגנוב לי את חשבון הפייסבוק והג’ימייל

למזלי, החשבון היה מאובטח באופן יחסי ושחזור הסיסמה (אבל לא הצ’יפים) היה קל מאוד…

מה מומלץ לעשות לכל מי שרוצה להגן על חשבון הפייסבוק שלו?

1. להיכנס להגדרות החשבון

 

 

 

 

 

 

2. תחת e-mail להוסיף עוד כתובת מייל אחת לפחות. כתובת זו תוכל לעזור לכם בשחזור סיסמא ואליה ישלחו מיילים אם מישהו ישנה לכם את הסיסמא לחשבון

שימו לב שלא ניתן להשתמש באותה כתובת מייל למספר חשבונות פייסבוק שונים.

 

 

3. לבחור Security

 

 

 

 

 

 

 

4. להגדיר “גלישה מאובטחת” – מונע מחלק מן הפריצות האפשרויות (בעיקר במכשירים ניידים)

 

 

 

5. להגדיר התרעות במייל על כל כניסה ממחשב חדש (מחשב / נייד / iPad)

 

 

 

 

 

6. להגדיר כניסה באישור SMS בלבד.

 

 

 

 

לאחר הגדרה זו תתבקשו להזין את מספר הנייד שלכם וישלח אליכם קוד מזהה ייחודי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כעת, בכל כניסה לפייסבוק ממחשב חדש תקבלו קוד גישה חדש אותו תזינו לאחר הכנסת הסיסמא הנכונה שלכם

כמובן שכל הקודים הם זמניים בלבד...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אם עשיתם את כל זה – כבר שיפרתם בצורה משמעותית את ההגנה על חשבון הפייסבוק שלכם.

 

זה אמנם כרוך בקצת סירבול כל פעם שנכנסים לפייסבוק ממחשב חדש אבל זה שווה את אובדן התמונות / הסרטונים / הסטאטוסים / החיים הוירטואלים שלכם

היום – כאשר אנשים מאוד נחמדים ניסו לפרוץ לי לחשבון, קיבלתי התראה למייל


 

 

לחיצה על הלינק הובילה לשליחת SMS ואחזור מהיר של הסיסמא…

(-:

עבור אלו שמשתמשים בחשבון Gmail – מאוד מומלץ להגדיר מספר נייד גם לשחזור סיסמא במייל

איך עושים את זה?

נכנסים ל

https://accounts.google.com/ManageAccount

תחת Account Security בוחרים Recovering your password

 

 

 

 

 

ומזינים את מספר הנייד שלכם…

* חשוב לזכור – אי אפשר להשתמש באותו נייד לשתי חשובות גוגל או פייסבוק אז כדאי מאוד לתת את הנייד הקבוע שלכם ולא לתת לאף אחד אחר להשתמש בו.

למי שלא ראה את החלק הראשון עם טיפים לאבטחת הפייסבוק, מומלץ ללחוץ כאן

http://www.webresults.co.il/facebook-security-ppt/

האבולוציה של מומחי המדיה החברתית

הדרך הטובה ביותר להיכשל בפעילות שיווקית היא לקבל בריף מלקוח שהכותרות שלו היא “תעשה לי פייסבוק!” – פייסבוק, ועולם המדיה החברתית הינן פלטפורמות מעולות עבור יצירת שיחה וקשר עם לקוחות קיימים ועתידיים אבל הם לא הסיבה לפעילות שיווקית ולא צריך לבנות פעילות שיווקית עבור המדיה החברתית – הפלטפורמות השונות הן אלו שצריכות לשרת את הצרכים העסקיים של הארגון.

בשבוע האחרון התעורר ויכוחון בין גל מור לבין עדי בנטוב לן על מיקומם של “מומחי המדיה החברתית” בתעשיית השיווק – הבעיה היא ששניהם צודקים ושניהם טועים.

המדיה החברתית הינה אחד התחומים החמים בעולם השיווק. מצד אחד – אנו רואים פעילויות מדהימות של מותגים שמחפשים לייצר את הEngagement  המפורסם עם הלקוחות הקיימים והעתידיים שלהם ומצד שני אנו רואים “זונות לייקים” שמחפשים להוכיח למי יש ז’ יותר גדול.

אני מסכים עם הטענה שכל “מומחי המדיה החברתית” ייעלמו והם יהפכו להיות “אנשי שיווק” שיש להם יתרון יחסי בתחום המדיה החברתית – כבר היום אנו רואים מגמה בחברות הגדולות להפסיק עם פעילויות “לייקים” ועם דרכים להביא מאסה של חברים לעמוד ולהתחיל לחפש פעילות אמיתית של גולשים בתוך אפליקציות, אנו רואים חברות שמחפשות לתת שירות אמיתי דרך פלטפורמות של פייסבוק ודרך שימוש מושכל בפורומים, אנו רואים חברות שמספקות שירות לקוחות אמיתי ויעיל דרך טוויטר ואנו רואים גופים שמשקיעים משאבים רבים בערוצי יו-טיוב עם ערך מוסף אמיתי לגולשים. החיבור בין הפעילות השיווקית הכללית לבין פעילויות ה”מדיה החברתית” מתחיל לתפוס תאוצה והוא מתווה את המגמה שאליה תלך המדיה החברתית בשנים הקרובות.

כבר היום, חברות מצליחות בתחום המדיה החברתית מייצרות חיבור אמיתי בין הפלטפורמות השונות לבין הפעילות הארגונית. המדיה החברתית הינה “חוצת מחלקות” והיא מהווה וצריכה להיות בעתיד חלק ממספר מחלקות – שיווק, תמיכה, שירות ו-IT.

באותה מידה שחברות מעסיקות יועצים חיצוניים בתחום המכירות, בתחום ה IT, בתחום השירות וכו’ – הם ייקחו יועצים בתחום השיווק האינטרנטי שיבחנו איך הארגון מצליח לשלב בין האסטרטגיה העסקית שלו לבין פעילויות במדיה החברתית.

לאן ילכו אותם “מומחי מדיה חברתית”?

  • הם יבחנו איך החברה משלבת מערכים של Social CRM בתוך הארגון
  • הם יבחנו איך מייצרים אינטגרציה בין מחלקות שונות דרך פעילות המדיה החברתית
  • הם יסייעו לארגונים לבנות מדיניות ברורה לעולם המדיה החברתית
  • הם יסייעו לארגונים בזמן משברים.
  • הם יישמו עבור ארגונים אפליקציות ומהלכים מורכבים בתחום המדיה החברתית
  • הם יבקרו את תהליכי המדיה החברתית הפנימיים של הארגון

הגדרה יפה למצב המדיה ה”חברתית” קיבלתי מאחד המנכ”לים של חברות האינטרקטיב הגדולות – “תוך כמה שנים לא תהיה מדיה חברתית – היא פשוט תהיה מדיה”. ההבחנה בין פעילות שיווקית “רגילה” לבין פעילות Engagement  לא תהיה קיימת בעוד מספר שנים כי הפלטפורמות השונות, שאנו אפילו לא יודעים מי הם יהיו בוודאות (אולי רשת חברתית חדשה של גוגל?) יהיו חלק אינטרגלי מכלל הפעילות של הארגון והיא לא תיפול תחת תקציב ה”מדיה החברתית” של מחלקת השיווק אלא תחת ההוצאה השוטפת של כל אחת ממחלקות הארגון.

 

המדיה החברתית כטריגר לשינוי ארגוני

במסגרת עבודתי עם מספר רב של חברות – קטנות, בינוניות וגדולות, לא יצא לי להיתקל בארגון שחושב “אני רוצה לתת שירות רע ללקוחות שלי” או “אני לא רוצה שהלקוחות שלי יהיו מרוצים ויספרו על המוצר שלי לחברים שלהם”. הבעיה היא שרוב הארגונים לא שמים את נושא השירות ונושא השיווק מפה-לאוזן בראש סדר העדיפויות שלהם. התוצאה המתקבלת אצל ארגונים רבים הינה, לקוחות לא מרוצים שלא עוסקים בשיווק הארגון באופן יזום.

כאשר אנו נכנסים לפעילות של בניית קהילות בעולמות המדיה החברתית, אנחנו נכנסים לעידן חדש של שקיפות ופתיחות. לארגון הרבה יותר קשה להסתיר את הבעיות הפנימיות שלו ואת הבעיות שלו מול הלקוחות. למנהל המודרני יש שתי אפשרויות בתחום זה – או להקים את הקהילות ולנסות “לשלוט” באופי השיחה על החברה שלו ברשת, או לתת לה להתנהל לבד ולקחת את הסיכוי שהלקוחות הלא מרוצים שלו יהפכו להיות יוצרי הבאזז השלילי הגדול ביותר עבור הארגון שלו.

הטמעת פעילות המדיה החברתית בארגון, אינה מנת חלקו של מנהל השיווק או מנהל השירות בלבד – היא צריכה להתחבר ל DNA של הארגון וצריך לראות אותה בתור הטריגר להפיכת הארגון ל”טוב” יותר עבור הלקוח ועבור עצמו. לכל ארגון בינוני וגדול, כדאי לבנות אסטרטגיית פעילות ברורה במדיה החברתית, אשר תתחבר לפעילות הפנים ארגונית שלו ותהיה למעשה המראה שלה כלפי חוץ.

על פי מחקר שנערך בכנס המדיה העולמית בפאריס, רק ב-20% מן הארגונים יש אסטרטגיה ברורה לפעילות במדיה החברתית, כשרק 4% מן החברות מצליחות לייצר אסטרטגיית פעילות במדיה החברתית, אשר משלבת את כל המחלקות הרלוונטיות בעבודה. סביר להניח כי מספרים אלו מייצרים נתונים גבוהים יותר מן הקיים בארץ. מומלץ לארגונים להבין את עולם המדיה החברתית ולבחון את היישום האפקטיבי שלה בארגון שלהם.

בניית פעילות מדיה חברתית ללא חיבור הפעילות לערכי הארגון ויצירת תפיסה שירותית / שיווקית בקרב כל מחלקותיו ובקרב כל עובדיו הינה התחלת הכישלון של הפעילות.

המדיה החברתית כטריגר לשינוי ארגוני

פוליטיקה בעידן המדיה החברתית

זוהר אוריין הזמינה אותי לכתוב על פוליטיקה בעידן המדיה החברתית במסגרת פרוייקט “פוליטיקה 2.0″ בעמוד Active & Marketing

זה מה שיצא במסגרת הפרוייקט המקסים – לחצו כאן לקריאה

בחרתי להרחיב על הפרויקט באופן יותר כללי ולא רק עבור המפלגה הדמיונית שהמצאתי:

כאשר אנו ניגשים לבניה של תוכנית פעילות עבור מועמד פוליטי בתחום המדיה החברתית סביר להניח שנמפה את קהל היעד שלנו, את המקומות בהם הוא נמצא, נבחן איך אנחנו יכולים לייצר לו ערך מוסף אמיתי ונעשה את ה Web 2.0 שתמיד חלמנו עליו

אבל…

לפני שאנחנו מתחילים עם קידום של פעילות בפלטפורמות חברתיות, עלינו לייצר חיבור אמיתי, ברמת כלל מערכת הבחירות, בין המועמד או המפלגה לבין הבוחרים הפוטנציאליים.

עלינו להבין כי בעולם המדיה החברתית ידברו עלינו דברים טובים ודברים רעים, גם אם נרצה וגם אם לא – הדבר הטוב ביותר מבחינתנו הוא “לחבק” את המתנגדים לנו ולענות להם בזירות השיחה שלנו, באופן שישרת את המטרות העסקיות שלנו.

עלינו להבין כי זירת שיחה טובה ואמיתית הינה זירה שבה כולם יכולים להגיב בעמוד – כולל המתנגדים שלנו ועלינו להיות ערוכים לתגובות מפרגנות מצד אחד ותגובות נאצה מצד שני.

הפתיחות הזו, שנשמעת אלמנטארית לרבים מן העוסקים בתחום המדיה החברתית, עלולה להישמע כמו אסון תקשורתי עבור אנשי “המדיה הישנה” אשר מנהלים את הקמפיינים התקשורתיים שלהם באותה צורה בה הם עבדו לפני עשור.

במסגרת מסע בחירת בעידן המודרני, על כל החברים במהלך התקשורתי (ראש המפלגה, מועמדים, יועצים וכו’) להיות מוכנים לשאלות הקשות ביותר ולשאול את עצמם שאלה אחת – איך הם, באופן אישי, מצליחים לייצר לבוחר העתידי שלהם תועלת ולגרום לו לשים את הפתק שלהם בקלפי.

באותה מידה שמפלגות מתכננות כנסים שונים, עליהם להקצות זמן משמעותי ליצירת אינטראקציה עם הבוחרים שלהם ועם המתנגדים להם כאשר יש להערך לפעילות במספר רב של זירות שיחה ולתקשר בין הזירות עצמן.

לדוגמה –

מועמד מסוים מתארח בפורום בתפוז –  הקידום לאירוח יעשה הן בפורום עצמו והן בעמוד הפייסבוק שלו.

מועמד מקיים וובינר פתוח עם עיתונאי שידוע כמתנגד שלו (והמועמד שיעשה את זה יקבל הרבה מאוד קרדיט אצל הרבה בוחרים) – עליו לדאוג לקדם את הוובינר הן ברשימת התפוצה שלו, הן בעמוד הפייסבוק וכן הלאה.

לסיכום, אבני הבניין שלי בפעילות מדיה חברתית עבור מועמדים פוליטיים הן:

–          זירות שיחה גלויות ופתוחות

–          התאמה פנים ארגונים לעולם המדיה החברתית

–          שקיפות ארגונית אמיתית

–          אינטרגציה בין הפלטפורמות השונות

–          הקצאת זמן ומשאבים מצד הגורמים הבכירים באופן אישי

אני באמת מאמין כי סיסמאות שחוזרות על עצמם – “ישראל חזקה עם פרס”, “ישראל רוצה שינוי – אהוד ברק”, “רק שרון יביא שלום”, “אולמרט יחלק את ירושלים.” “בלי נאמנות, אין אזרחות” – כבר לא יספיקו במערכת הבחירות הנוכחית

אם מועמד או מפלגה חושבים שבלקיחת חברה אשר תטפל להם במדיה החברתית (וזו יכולה להיות חברה מעולה) ובתשלום זה הם “ניקו” מעליהם את “עול” המדיה החברתית – עדיף להם להתרחק מזירות אלו מכיוון שהכישלון במקרה זה צפוי מראש.

שמירה על הפרטיות בפייסבוק – מצגת

איך שומרים על הפרטיות בחשבון שלנו?

איך מונעים מהפוסטים שלנו להגיע לבוס?

איך מפרסמים תמונות למשפחה בלבד?

טיפים מעשיים לשמירה על הפרטיות בפייסבוק